כתיבה: יצחק רסיס-טל (מאי 2021) www.donagsys.com
המאמר מיועד למאפיינים פונקציונליים וטכניים של מבנים
הקדמה
כבר מראשית הקיום האנושי, התקשורת בין בני האדם התבססה על דיבור והקשבה. השפה המדוברת בין בני האדם אפשרות למהפכות רבות ומגוון התפתחויות ברמת החיים של החברה האנושית להתרחש. שפה משותפת ורעיונות משותפים, הביאו להתאחדות סביב רעיון מסוים ועיצוב של רעיונות פוליטיים, טכנולוגיים, דתיים, מדעיים וחברתיים.
תכנון אקוסטי מיטבי מבחין בין סוגי החללים במבנה בהתאם לפעילות המתבצעת בהם. במהלך יום יום העבודה, עובר אדם ממוצע בין סביבות אקוסטיות שונות בעלות מאפיינים שונים. תכנון אקוסטי מיטבי מסייע לשמירה על הבריאות, על רמת הקשב והריכוז במהלך יום העבודה, ועל הפריון ומצב הרוח של העובדים. לא אחת נתקלנו בעובדים שהעידו על תחושת עייפות במקום העבודה וכאשר בחנו את הדברים מצאנו שצמצום חשיפה לרעש משפר את תחושותיהם.
"הגירוי האקוסטי – להבדיל מהגירוי החזותי – כופה את עצמו על האדם, ויכולתו להתעלם ממנו מוגבלת מאוד. התכנון האקוסטי עוסק אפוא במניעת קולות מפריעים (המכונים "רעש"), מצד אחד, ובשמיעה טובה וברורה של קולות רצויים, מצד שני." (מתוך: הנחיות ומפרטים לבניית מבני חינוך, משרד החינוך)
כמאפיינים, מוטל עלינו להבין את המאפיינים האקוסטיים של הפעילות המתבצעת בכל חלל ולהאיר את תשומת הלב של צוות התכנון לנקודות כשל הדורשות מענה תכנוני. ישנם פרויקטים בהם לא נדרשת הפעלה של יועץ ייעודי לתחום האקוסטיקה, אך ישנם פרויקטים בהם יש ליועץ כזה תפקיד מכריע בצוות התכנון. כמו בנושאי אפיון רבים נוספים, לא נדרש מהמאפיין להיות מתכנן האקוסטיקה, אלא להכיר את המושגים העיקריים בתחום על מנת להגדיר את הנקודות המרכזיות לצוות התכנון. במסמך זה הבאנו את הנושאים העיקריים שעל המאפיין לדעת בנושא האקוסטיקה במהלך ביצוע אפיונים. ישנם מושגים ותחומי ידע רבים, אולם במסמך זה ריכזנו את העיקריים על פי ניסיוננו, על מנת לאפשר למאפיין לשוחח בשפה המשותפת באמצעות המושגים המקובלים בתחום.
מושגים מרכזיים בתחום האקוסטיקה:
עוצמת הרעש – ערך מספרי המדרג את עוצמת הצלילים והקולות הנשמעים בחלל מסוים. עוצמת הרעש נמדדת ביחידות מדידה הנקראות 'דציבל'. (מסומן באותיות dB(A)).
זמן הדהוד – משך הזמן החולף מרגע קטיעת מקור הרעש ועד לדעיכתו.
הנחתת רעש – צמצום הרעש הנגרם ממקור רעש מסוים כלפי חלל סמוך. מכונה גם "הפרדה אקוסטית".
יחס אות לרעש – (SNR) ההפרש בדציבלים בין ממוצע עוצמת האות הרצוי לממוצע עוצמת רעש הרקע.
עוצמת הרעש
כאמור, עוצמת הרעש נמדדת ביחידות מדידה הנקראות 'דציבל'. (מסומן באותיות dB). ערך הדציבל בסביבה ללא רעשים כלל הוא אפס. בסביבת מחיה ממוצעת הערכים נעים בין 30 ל40 דציבל. ערכי הרעש בכביש סואן או חדר הומה נעים בין 70 ל 80 דציבל.
סדרי גודל לרעשים שונים
(מתוך: רעש במקומות עבודה; המוסד לבטיחות ולגהות, 2001)
זמן הדהוד
כאמור, זמן הדהוד הינו משך הזמן החולף מרגע קטיעת מקור הרעש ועד לדעיכתו. זמן ההדהוד גדל ככל שנפח החלל גדול, וקטן ככל שדפנות החלל כוללים חומר בולע קול. זמן הדהוד קצר מסייע להבנת הדיבור בחלל החדר. נהוג למדוד את זמן ההדהוד במשך הזמן (בשניות) בו דועך הצליל ב60dB לאחר הפסת מקורו. בחדרי לימוד או בחדרים שהפעילות בהם מבוססת על צורך בשיחה, מומלץ להקפיד על זמן הדהוד שבין 0.4 שניות ועד 0.6 שניות. בחדרים סטנדרטיים הערכים המומלצים הם בין 0.5 ל 0.8 שניות, ובאולמות התכנסות, פרוזדורים, מעברים וכדומה, מומלץ לבצע תכנון אקוסטי שיאפשר זמן הדהוד שלא יעלה על 1.4 שניות.
הנחתת רעש
כאמור, הנחתת רעש הינה פעולה מתבצעת לצורך צמצום הרעש הנגרם ממקור רעש מסוים כלפי חלל סמוך. מכונה גם "הפרדה אקוסטית". מקובל להבחין בין הפרדה אקוסטית אופקית, המתארת את ההפרדה הנדרשת בין חללים באותו מפלס, לבין הפרדה אקוסטית אנכית, המתייחסת להפרדה בין מוקדי רעש הממוקמים במפלסים שונים. רמת ההנחתה האקוסטית המקובלת נעה בין 25dB בחללים שהפעילות בהם אינה רגישה לרעש, לבין 80dB ואף יותר, בחללים הסמוכים למוקדי רעש ודורשים פעילות שקטה.
יחס אות לרעש
כאמור, יחס אות לרעש הוא ההפרש בדציבלים בין ממוצע עוצמת האות הרצוי (לדוגמה: הדובר בחדר עימו משוחחים) לממוצע עוצמת רעש הרקע. ככל שיחס אות לרעש גדול יותר, השיחה תהיה מובנת יותר. כך, יחס אות לרעש שלילי יצביע על מובנות דיבור נמוכה. לדוגמה: אם משוחחים עם אדם, שעוצמת הקול הממוצעת בה הוא מדבר הינה 50dB, וברקע פעולת מכונה שעוצמת רעש הרקע הממוצע שהיא מפיקה הוא 60dB, הרי שיחס אות לרעש יהיה -10dB. כאמור, יחס כזה הינו יחס שלילי והוא יצביע על כך שמובנות הדיבור של הדם עימו משוחחים תהיה נמוכה. בחדרי לימוד או בחדרים שהפעילות בהם מבוססת על צורך בשיחה, מומלץ להקפיד על יחס אות לרעש של 15dB.
דגשי אפיון בתכנון אקוסטיקה:
· אלמנטים בולעי קול: בחדרים בהם מופק רעש רב ויש צורך בהנמכת זמן ההדהוד, ניתן לדרוש התקנת אלמנטים בולעים קול. לדוגמה: חיפויי קיר אקוסטיים, תקרה אקוסטית, שטיחים וכדומה)
· מערכות עזר לשמיעה: ישנם מקומות בהם התקן דורש התקנת מערכות עזר לשמיעה (לדוגמה, במקומות ציבוריים המקבלים קהל). אולם, ישנם מקומות בהם ייתכן והתקן לא דורש זאת, אך השימושיות של המבנה כן. במקומות כאלה ניתן לדרוש התקנת מערכת עזר לכבדי שמיעה
· חיווי חזותי: במקומות רועשים בהם ישנו צורך בהתראות שונות ויש שהן לא תשמענה (לדוגמה: התרעה על תקיפה רקטות 'צבע אדום', התרעה על שריפה וכדומה) ניתן לדרוש אלמנטים להתראה חזותית
· מיפוי גורמי רעש ודרישות לסביבה שקטה: בעת ביצוע אפיון יש לשים דגש על מיפוי גורמים המפיקים רעש חריג, וחללים דורשים פעילות בסביבה שקטה, על מנת לסייע לצוות התכנון לתכנן מענה עבורם
· הפחתת רעש חיצוני: בעת אפיון חלל הסמוך למוקד רעש חיצוני, יש לציין את מקור הרעש, ובמידת האפשר את עוצמתו ותדירותו. הפחתת רעש חיצוני מתאפשרת בעיקר באמצעות תכנון ושימוש בטכניקות בניה ייחודיות, ועל כן צוות התכנון זקוק למידע הזה כדי לתכנן את החללים בהתאם.
סיכום:
הנחיות לעבודת המאפיין בתחום התאורה
בעת סיור אפיון, ניתוח הנתונים וכתיבת מסמכי האפיון יש להתייחס למרכיבים הבאים:
1. מיפוי גורמי רעש: יש לשים לב לגורמי הרעש החריגים במתחם ובסביבה החיצונית הסמוכה אליו ולציין אותם.
2. פעילויות סמוכות היוצרות רעשים משתנים: יש לבחון מהי הפעילות המתרחשת בחלל המאופיין. אם ישנה פעילות היוצרת רעש חריג הסמוך לחלל הדורש סביבה שקטה, יש לציין זאת (לדוגמה: משרד של בית מלאכה, הממוקם בסמוך או בתוך מבנה בו מתבצעת פעילות רועשת).
מקורות:
1. ת"י 2004
2. אקוסטיקה בחדר הכיתה: המלצות להתאמות הנדרשות להנגשת הסביבה הלימודית עבור תלמיד עם לקות בשמיעה; ד"ר אורנה ערן, שהם. 2009
3. תקן ישראלי (ת"י) 2004
